Why you may have to Visit fewer Israeli Government Ministries soon

It is probably not a good thing that Frana Kafka would be horrified by most Israeli ministry offices. Going to the Ministry of the Interior on the wrong day can feel like some kind of combination of “The Trial”, “The Penal Colony” and “Metamorphosis”. Only, the rules at the MoI are less clear, the mechanisms more convoluted and the sense of self-worth significantly reduced. Your number is your only release. (Quick business idea: Going to government offices, take numbers and then selling them to the people behind you).  The dance of stupidity becomes more frustrating when you are told that you need to send a fax to said government office in order to proceed. Sometimes, the lack of a fax in your home (because come on man, what we doing out here man?) even necessitates a return to the site of the bureaucratic crime.

The utter absurdity of the start-up nation still relying on faxes for much of its business would be entertaining if it wasn’t real life. To that end, Likud MK Sharren Haskel proposed a bill (below) to allow us to communicate with public offices through something called email. In probably the best part of the debate regarding the bill, Zionist Union MK Stav Shafir, who once submitted a similar bill, recounted a heartening story she heard from a bureaucrat, which I will translate in full. “When I asked the ministry representative she told me ‘we had an email account, but we received too many complaints so we decided to go back to the fax’”.

In addition to ministries having to offer the option to communicate through mail, banks, other financial service providers and companies working in communications will also be forced to enter the 20th century. The bill passed unanimously in its preliminary reading.

 

מספר פנימי: 2013180

הכנסת העשרים

 

יוזמת:        חברת הכנסת         שרן השכל

 

______________________________________________

פ/4141/20

הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע”ז–2017

 

 

מתן אפשרות לפניה באמצעות דואר אלקטרוני 1. גוף ציבורי המנוי בתוספת (בחוק זה – גוף ציבורי) יאפשר לכל אדם המעוניין או הנדרש לפנות אליו בכתב, ובכלל זה להמציא לו מסמכים, לעשות כן באמצעות דואר אלקטרוני.
מסירת הודעה לאדם באמצעות דואר אלקטרוני 2. אדם המקבל הודעה בכתב מגוף ציבורי, רשאי לדרוש ממנו לקבל את ההודעה באמצעות דואר אלקטרוני.
חובת גוף ציבורי לפרסם כתובת דואר אלקטרוני 3. גוף ציבורי יפרסם במקום בולט באתר האינטרנט הרשמי שלו ובכל התכתבות עם הפונים אליו, כתובת דואר אלקטרוני שבאמצעותה ניתן להגיש פניות או מסמכים.
תחולה 4. הוראות סעיפים 1 עד 3 יחולו על כל אלה, כאילו היו גוף ציבורי:
    (1)       עוסק המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א–1981[1];
    (2)       תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ”א–1981[2];
    (3)       חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”א–2005[3].
תחילה 5. תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו.
    תוספת

(סעיף 1)

    1.        “רשות ציבורית” – כמשמעותה בחוק השימוש בתאריך העברי, התשנ”ח–1998[4];
    2.        מוסד רפואי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940[5];
    3.        חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה–1975[6].

דברי הסבר

הציבור הישראלי מוצא את עצמו לא פעם במצוקה בבואו להתקשר עם גופים ציבוריים או ספקי שירות כגון רשויות מקומיות, משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, תאגידי מים וביוב, תאגידים נותני שירות שונים ובהם בנקים, חברות תקשורת, ספקי גז או חשמל ודומיהם.

המערכת הראשונה של דואר אלקטרוני הותקנה בישראל בשנת 1980. ואולם, עד היום, גופים ציבוריים וספקי שירות רבים אינם מאפשרים התקשרות ומתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, ודורשים ממקבלי שירותים שונים להשתמש באמצעי תקשורת מיושנים שאינם מותאמים לטכנולוגיה הקיימת ולחלופין, דורשים להגיע פיזית אליהם רק בשעות העבודה המקובלות, דבר שגורם למקבלי השירות להפסיד זמן יקר. מצב דברים זה יוצר לא פעם סרבול בירוקרטי מיותר והאטה משמעותית בקבלת השירות. נוסף על כך, רוב הגופים הציבוריים ונותני השירותים משתמשים במכשיר פקס מרכזי המשרת עשרות עובדים, ולא פעם אובדים ניירות שהגיעו באמצעות מכשיר הפקס המרכזי. כך, אם לא די בטרחה שנגרמה למקבלי השירות בדרך למציאת מכשיר פקס לצורך משלוח פנייתם, כשהם יוצרים קשר עם נותן השירות הם עשויים להיתקל בתירוץ לפיו הפקס או המכתב כלל לא התקבל.

מהפכת האינטרנט הובילה לכך שלמרבית אזרחי ישראל יש גישה לדואר אלקטרוני חינמי מהבית ואף מהטלפון הנייד. לשימוש בדואר האלקטרוני יתרונות רבים ובהם: בטיחות, זמינות, ידידותי לסביבה אקולוגי יותר, ולא דורש הוצאת כספים על ידי מקבל השירות.

משלוח מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני מבטיח למקבל השירות שהמסמך אכן נשלח, תועד והתקבל. כמו כן, שימוש בדואר אלקטרוני מאפשר פרטיות מלאה בהעברת מסמכים אישיים וחסויים וידיעה מוחלטת של מקבל השירות שפרטיותו נשמרת. בעולם כזה, מקומו של הפקס מתייתר.

לפיכך, מוצע כי גופים ציבוריים וכן עוסקים המנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א–1981, בנקים ומוסדות פיננסיים נוספים, יהיו חייבים לאפשר למקבלי השירות ליצור עמם קשר באמצעות דואר אלקטרוני, נוסף על אמצעי ההתקשרות המותרים והמוגדרים בחוק כיום, כמו בכל אמצעי התקשרות אחר. כמו כן, מקבל השירות יוכל לדרוש מנותן השירות המעוניין לפנות אליו בכתב, שהפניה תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני.

———————————

הוגשה ליו”ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ”ד באדר התשע”ז – 22.3.17

 

[1] ס”ח התשמ”א, עמ’ 248.

[2] ס”ח התשמ”א, עמ’ 258.

[3] ס”ח התשמ”א, עמ’ 889.

[4] ס”ח התשנ”ח, עמ’ 312.

[5] ע”ר 1940, תוס’ 1, עמ’ (ע) 191, (א) 239.

[6] ס”ח התשל”ה, עמ’ 132.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s