Israel’s Federalist Struggle

Israel has its own version of the American federalist debate. However, instead of states, Israel has highly autonomous cities. Sometimes, this leads to unbridled corruption (Hi, Mr. Olmert!), but usually it answers the issues caused by Israeli cities so diverse that they feel like different states (Hi, Mr. Aviv!).

Every once in a while, the Knesset feels the need to dictate laws to the cities. So this week it passed the preliminary reading of a bill (see below) that would allow the government to control the prices of day cares. As it stands, municipalities can charge whatever they want for use of municipal buildings. In a sense that’s fair, but it also has led to high prices for daycares, which causes particular problems for working parents in the summer. As it is in the state’s and society’s interest to put people to work, the state is now trying to step in and cap the price.

Unlike the United States, there is no significant organized political movement against state intervention into city politics (save for matters of religion and state) so you’re not going to see outcry over the bill. Theoretically, cities should be allowed to charge what they want for their own facilities. Certainly, the Knesset has overstepped their bounds in the past with actions such as exempting many Jerusalem buildings from Arnona payments and contributing to the city’s budget problem. We may be seeing the legislative body take away another revenue source from cities that will reduce services in other critical areas.

What do you think?

מספר פנימי: 2004737

הכנסת העשרים

 

יוזמים:      חברי הכנסת           דוד אמסלם
                                                 אוסאמה סעדי
                                                 מכלוף מיקי זוהר
                                                 מירב בן ארי
                                                 יהודה גליק
                                                 דוד ביטן
                                                 אברהם נגוסה
                                                 קארין אלהרר
                                                 מיכל רוזין­­­
                                                 יואל חסון
                                                 נורית קורן
                                                 אורי מקלב
                                                 עבד אל חכים חאג’ יחיא
                                                 שולי מועלם-רפאלי
                                                 עליזה לביא
                                                 רוברט אילטוב
                                                 רויטל סויד
                                                 ענת ברקו
                                                 אורן אסף חזן
                                                 אכרם חסון
                                                 יחיאל חיליק בר
                                                 יוסי יונה
                                                 איציק שמולי
                                                 דב חנין

 

______________________________________________

פ/3174/20

הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחיר קייטנה ציבורית), התשע”ו–2016

 

הגדרות 1. בחוק זה –
    “גוף ציבורי” – רשות מקומית, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית או של כמה רשויות מקומיות, לרבות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה–1975[1], תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות[2], וכן כל גוף המתוקצב או הנתמך במישרין או בעקיפין, מתקציב המדינה או מתקציב רשות מקומית,
    “חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים” – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו–1996[3];
    “ילד” – מי שמלאו לו 4 שנים וטרם סיים את לימודיו בכיתה ו’;
    “קייטנה ציבורית” – קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש”ן–1990[4], המיועדת לילדים, שמתקיים בה אחד מאלה:
      (1)       היא מנוהלת בידי גוף ציבורי או בידי גוף או ארגון אחר הפטור מחובת רישוי לקייטנה לפי סעיף 2ג לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח–1969[5];
      (2)       היא פועלת בתחום מקרקעין בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של רשות מקומית.
    “שירות” – כהגדרתו בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים.
תחולת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים על שירות קייטנה ציבורית 2. חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים יחול על שירות של קייטנה ציבורית, כאילו ניתן לגביו צו לפי סעיף 6 לחוק האמור, ונקבע לגביו כי רמת הפיקוח תהיה לפי פרק ה’ לחוק האמור.
סמכויות לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים 3. על אף האמור בסעיף 12 לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, הסמכויות הנתונות לשרים כהגדרתם בחוק האמור, לעניין שירות של קייטנה ציבורית, יהיו נתונות לשר הפנים.
ביצוע ותקנות 4. שר הפנים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

 

דברי הסבר

שוק הקייטנות הוא שוק פרוץ לחלוטין בו כל רשות מקומית קובעת מי יפעיל את הקייטנה, מה יהיה מחירה וכן, כמה יש לשלם לרשות המקומית תמורת הזכות לקיים את הקייטנה במבנים של אותה הרשות.

אין הצדקה לכך שרשויות מקומיות גובות סכומים גבוהים ממפעילי קייטנות שונים, אנשי צוות של גני ילדים או צהרונים עבור הזכות להשתמש במבנה העירוני. עלות זו מגולגלת להורים וגורמת לכך שמחירי הקייטנות יגיעו גם ליותר מ-2,000 שקלים חדשים לחודש.

מדובר בתופעה כלל ארצית. הורים נדרשים לשלם אלפי שקלים על הזכות ללכת לעבוד בחודשי הקיץ. מדובר על קייטנות במבנים עירוניים או בגנים עצמם, בלי אטרקציות ויציאות לבילויים יקרים מחוץ לגן. עבור הרשויות המקומיות מדובר במנוע כלכלי על חשבון ההורים.

משפחות רבות מתקשות לעמוד בהוצאות בחודשי הקיץ ועל אף זאת עליהם לדאוג לסידור לילדיהם. יש לאפשר למשפחות אלו להמשיך בשגרתם בחודשי הקיץ, שכן על אף שהילדים יוצאים לחופש הגדול ההורים דווקא חייבים להמשיך בעבודתם כדי לדאוג לפרנסת משפחתם.

לאור האמור לעיל יש להקל על משפחות אלו ולאפשר לשר הפנים לקבוע מחיר מקסימלי בגין שירותי קייטנה המופעלות על ידי גופים ציבוריים, כהגדרתם בהצעת החוק, או הפועלות בתחום מקרקעין בבעלות או בשליטה של הרשות המקומית.

 

 

 

———————————

הוגשה ליו”ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י”ב בתמוז התשע”ו – 18.7.16

 

 

[1] ס”ח התשל”ה, עמ’ 132.

[2] דיני מדינת ישראל מס’ 8, עמ’ 197.

[3] ס”ח התשנ”ו, עמ’ 192.

[4] ס”ח התש”ן, עמ’ 155.

[5] ס”ח התשכ”ח, עמ’ 204.

3 thoughts on “Israel’s Federalist Struggle”

  1. I don’t think this is an overstepping of federal regulations. I think it’s better seen as an attempt to make all childcare services, including summer camps, regulated by the state. As it is, elementary school cost is subsidized to a standard price, despite the fact that I’m sure real estate in Tel Aviv is more expensive than real estate in Netivot. This is an attempt to bring the summer into the same realm of state-provided childcare. Personally, I think it’s not nearly enough since August bankrupts almost every parent in Israel, but I guess points for effort?

    Liked by 1 person

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s