The Children of Israel Lose a Little More Access to Nutella (Updated with more chocolatey info!)

Sometimes the Knesset legislates in booms. Laws like the one banning obnoxiously loud Muezzins engender a lot of controversy and provide fodder for floundering blogs. Frequently though, important laws are passed without much fanfare due to a distinct lack of news cycle sexiness. Laws that directly affect us can be easily ignored.

One interesting bill (full text below) that the Knesset voted into law on Monday aims to get children to eat healthier food at after school programs (tzaharonim). The law was championed by Kulanu’s Rachel Azaria along with MKs from the Zionist Camp, the Likud and The Joint Arab List. Azaria channeled her inner Michelle Obama and wrote a bill that applies regulations to food served in tzaharonim. The specific regulations will be decided by the Minister of Health and transgressors will be fined. The law passed with no opposition in its second and third reading.

During the Knesset discussion on the law, Azaria expressed sympathy for working parents who giving up control of what their children eat. It is well known that in many day care and after school care programs in the country the food pyramid looks something like Nutella, bread, bissli, bamba, the other flavor of bamba, shoko and those weirdly colored tube popsicles.

While this law is a nice start, it will be something else to enforce it. Somehow, I doubt that the observers who are appointed to defend the law will be frequently checking out the tzaharonim themselves. It may be an interesting thing for disgruntled parents to hold over their children’s keepers. If you are a parent, familiarize yourself with the requirements of the Health Ministry and hold people accountable! Also, treat yourself to a me-day. You earned it.

Update: A nice part about writing this blog is that you find out that you have friends who worked with Rachel Azaria on the matter of school lunches while Azaria was on the Jerusalem city council. According to my super secret inside source (Hi Naomi!), currently, the school lunch program is operated by private foundations in cooperation with the government. Food is provided by caterers who won a contract and independent experts check the food for hygene, but not nutrition (as of 2010). There were periodic planned checks  of factories and delivery trucks. Sometimes, samples were taken from the lunches themselves. This law now brings this regulation to tzahronim with the addition of nutrition as a focus for regulation.

 

מספר פנימי: 577147

הכנסת העשרים

 

יוזמים:      חברי הכנסת           רחל עזריה
                                                 איילת נחמיאס ורבין
                                                 יפעת שאשא ביטון
                                                 שרן השכל
                                                 מירב בן ארי
                                                 עאידה תומא סלימאן
                                                 אברהם נגוסה

______________________________________________

                                             פ/2914/20

הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע”ו–2016

הגדרות 1.

בחוק זה –

“ילד” – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש”ט–1949[1];

“צהרון” – מסגרת חינוכית לילדים, המשמשת לשהות יומית של עשרה ילדים או יותר ופועלת לאחר שעות הלימודים או בתקופות של חופשות בבית ספר או גן ילדים, ומתקיים בה אחד מאלה –

(א)      התקשרה בחוזה להפעלת צהרון עם רשות מקומית;

(ב)       פועלת בפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה;

“מזון” – כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ”ג–1983[2];

“הממונה” – מי שמונה בידי השר לפי סעיף 19;

“מפעיל צהרון” – מי שמקים, מפעיל או מנהל צהרון, לרבות בעל הצהרון;

“ספק מזון” – מי שעוסק במכירה או בהספקה של מזון, בתמורה או שלא בתמורה;

“השר” – שר הבריאות.

פרק ב’: הספקה של מזון בצהרון

הרכב המזון המאושר להספקה בצהרון

2.

(א)      ספק מזון לא יספק בצהרון מזון שאינו עומד בתנאים ובהוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) לעניין הרכב המזון וערכו התזונתי.

(ב)       השר יקבע תנאים והוראות לעניין הרכב המזון שניתן לספק בצהרון ולעניין ערכו התזונתי, בהתחשב בין השאר בסוג הצהרון, בצורכי הילדים ובגילם.

פרסום הרכב המזון המסופק בצהרון

3.

ספק מזון יפרסם את הרכב המזון המסופק בצהרון ואת ערכו התזונתי באופן שיקבע השר.

אחריות מפעיל הצהרון והרשות המקומית

4.

(א)      מפעיל הצהרון לא יאפשר ביצוע פעולות אלה מטעם ספק מזון בצהרון:

(1)       הספקה של מזון בלי שניתנה הצהרה של ספק המזון כי המזון המסופק עומד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 2;

(2)       הספקה של מזון בלי שהספק פרסם את הרכב המזון וערכו התזונתי, כפי שנקבע לפי סעיף 3.

(ב)       מפעיל הצהרון יביא לידיעת התלמידים והוריהם בתחילת כל שנת לימודים, באופן שיקבע השר, את ההוראות והתנאים שנקבעו לפי סעיף 2, ואת אופן הפרסום של המידע שפרסם ספק המזון לפי סעיף 3, באותו צהרון.

(ג)       מפעיל הצהרון ימסור לממונה, לא יאוחר מיום 1 בנובמבר בכל שנה, דיווח בדבר אופן ההספקה של מזון בצהרון, לפי הוראות שיקבע השר.

(ד)       הוראות סעיף זה יחולו גם על רשות מקומית שהתקשרה עם מפעיל צהרון להפעלת צהרון בתחומה.

פרק ג’: עיצום כספי

עיצום כספי

5.

(א)      סיפק ספק המזון, בצהרון, מזון שאינו עומד בתנאים ובהוראות שנקבעו לפי סעיף 2(ב) המנויים בתוספת, בניגוד להוראות סעיף 2(א), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 6,000 שקלים חדשים.

(ב)       לא פרסם ספק מזון המספק מזון בצהרון את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 המנויות בתוספת, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 1,500 שקלים חדשים.

(ג)       איפשר מפעיל צהרון הספקה של מזון בלי שניתנה הצהרה של ספק המזון כי המזון עומד בתנאים לפי סעיף 2, בניגוד להוראת סעיף 4(א), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 6,000 שקלים חדשים.

(ד)       איפשר מפעיל צהרון הספקה של מזון בלי שהספק פרסם את הרכב המזון וערכו התזונתי, בניגוד להוראות סעיף 4(ב), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 6,000 שקלים חדשים.

(ה)      השר, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

הודעה על כוונת חיוב

6.

(א)      היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 5 (בפרק זה – המפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)       בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)       המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

(2)       סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)       זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 7;

(4)       הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 9, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון

7.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 6 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

החלטת הממונה ודרישת תשלום

8.

(א)      טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 7, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 10.

(ב)       החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)       להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)       שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)       בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(ד)       לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 7, בתוך התקופות האמורות באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

9.

(א)      בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)       בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, “הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 5, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

10.

(א)      הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 5, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)       השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 5, ובשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

11.

(א)      העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 8(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 16 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)       סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 5 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, “מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)       הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי

12.

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 8.

הפרשי הצמדה וריבית

13.

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ”א–1961‏[3] (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

14.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)‏[4].

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

15.

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 5 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

ערעור

16.

(א)      על דרישת תשלום לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שבו נמסרה למפר דרישת התשלום.

(ב)       אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)       החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו, עד יום החזרתו.

פרסום

17.

(א)      הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם בציבור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)       דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)       מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3)       סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)       אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5)       פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;

(6)       שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

(ב)       הוגש ערעור לפי סעיף 16, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג)       על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ד)       על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ”ח–1998‏[5], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

שמירת אחריות פלילית

18.

(א)      תשלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 5, המהווה עבירה.

(ב)       שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)       הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום ועד החזרתו.

פרק ד’: פיקוח

מינוי ממונה

19.

(א)      השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין חוק זה.

(ב)       הודעה על המינוי כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

מינוי מפקחים

20.

(א)      השר יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

(ב)       לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)       הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2)       הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;

(3)       הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

סמכויות מפקחים

21.

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 22 –

(1)       לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)       לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, “מסמך” – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ”ה–1995‏[6];

(3)       להיכנס בכל עת סבירה למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;

(4)       לערוך מדידות או ליטול דגימות של מזון, לשם בדיקתן, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

זיהוי מפקחים

22.

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)       הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)       יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

ביצוע

23.

השר ממונה על ביצוע חוק זה.

תוספת

(סעיף 5)

 

דברי הסבר

הרגלי התזונה בגיל הרך הוא נושא בעל חשיבות רבה. המזון תופס חלק מרכזי בחיי היומיום בגיל זה ולפיכך החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות. תקופת הילדות היא תקופה הרגישה לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים בשלב הזה תשפיע על כל דור העתיד. עצם העיסוק באיכות המזון מאפשר הכוונה ומתן מידע לאורח חיים בריא, ומונע מחלות עתידיות [ולדימיר שץ, סילביו קוזקוב, V Shats, S Kozacov – גרונטולוגיה, 1993‎].

ילדי ישראל נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות ובפרט בצהרונים בהם מוגשות ארוחות. הצהרונים נועדו לשמש מסגרת שהייה חינוכית לילדים משעת יציאתם מגני הילדים ומבתי הספר ועד לשעות אחר הצהריים, בזמן שהוריהם נמצאים במקומות העבודה. ילדים שוהים בצהרון כחמש-עשרה שעות שבועיות ואוכלים שם את הארוחה החמה העיקרית במהלך היום. לכן, ראוי כי לילדים השוהים בצהרון תובטח תזונה בריאה וראויה, שתספק להם מזון מגוון ומאוזן שיתרום לאיכות חייהם.

החוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע”ד–2014[7], קובע כי יש להבטיח כי אספקה ומכירה של מזון בתחום מוסד חינוך, תתבצע בהתאם לכללים שיקבע שר החינוך ולפי המלצות תזונתיות מקצועיות, ובכך להביא לשיפור אורחות החיים של התלמידים והמורים בדגש על תזונה נכונה. החוק קובע גם כי על ספק המזון מוטלת החובה לפרט את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי בהתאם להוראות האמורות וכי על מנהל מוסד חינוך מוטלת החובה למנוע מספק מזון למכור או לספק מזון בלא הצהרה שהמזון עומד בתנאים ובלא שפורסם הרכבו התזונתי כנדרש. על מנהל מוסד חינוך מוטלת גם החובה להביא לידיעת התלמידים והוריהם בתחילת כל שנת לימודים את ההוראות והתנאים לאספקת או מכירת מזון ואת אופן הפרסום של ההרכב התזונתי במוסד החינוך.

חוק חשוב זה אמנם חל לפי סעיף 1 על “מוסד לימוד”, שהוא כל אחד ממוסדות החינוך הפורמליים כהגדרתם בחוק לימוד חובה, אך אינו חל על צהרונים. מצב זה מביא לכך שילדים רבים אשר צורכים את הארוחה החמה העיקרית שלהם במסגרת הצהרון, מקבלים מזון שאינו בפיקוח משרד הבריאות, וברוב המקרים אינו מכיל את המרכיבים התזונתיים ההכרחיים לילד בשלבים אלו של התפתחותם.

הצעת החוק מטרתה להבטיח שגם בצהרונים יוטמעו סטנדרטים גבוהים של מזון ותזונה, הכוללים שמירה ופיקוח על איכות וכמות המזון וקידום חינוך תזונתי מלווה למסגרת ההזנה. על החינוך התזונתי לעמוד בעקרונות התזונה הבריאה כפי שינחה משרד הבריאות.

———————————

הוגשה ליו”ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ’ באדר ב’ התשע”ו – 30.3.16

[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ’ 749.

[3] ס”ח התשכ”א, עמ’ 192.

[4] חוקי א”י, כרך ב’, עמ’ (ע) 1374, (א) 1399.

[5] ס”ח התשנ”ח, עמ’ 226.

[6] ס”ח התשנ”ה, עמ’ 366.

 ו

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

w

Connecting to %s